לפני קום המדינה קבוצת הכדורסל של הפועל תל אביב כפי שאנחנו מכירים
אותה כיום, הוקמה בשנת 1935 ע"י אדם בשם דב "בולק" פרוסק. פרוסק, בעברו שחקן מכבי
וארשה,עלה באותה שנה לישראל, ארגן מחדש את קבוצת החובבים שהופיעה עד אז בגלגולים
שונים תחת השם הפועל ת"א, והיה מאמן ושחקן בשורותיה בשנותיה הראשונות.
המשחק המתועד הראשון של הקבוצה נערך ב26.1.35 מול הפועל ר"ג, והסתיים בתוצאה האסטרונומית
6-2 לזכות הפועל ת"א. ב4.7.36, נערך הדרבי התל אביבי הראשון בהיסטוריה, בו גברה
מכבי על הפועל בתוצאה 37-5.
בשנים הראשונות לקיומה, בהעדר ליגה סדירה, הרבתה הפועל לקיים מפגשים ידידותיים
מול קבוצות צבאיות שונות, כמו קבוצת הצבא הפולני, קבוצת הצבא היווני ועוד. ב39'
נערכה האליפות הראשונה של "הפועל" למשחקים. הפועל ת"א זכתה באליפות זאת, ולאחר
מכן שבה וזכתה בתואר ארבע פעמים נוספות. המשחק הבינ"ל הראשון שקיימה הקבוצה היה
ב46', כשהתמודדה מול אלופת לבנון, רנסאנס ביירות, שהגיעה ארצה כאורחת של התאגדות
הפועל. הפועל ניצחה במשחק 25-18, כשהשחקן הבולט בשורותיה הוא דוד שוויצר, לימים
שחקן ומאמן הפועל ת"א כדורגל.
שנות החמישים את הנצחון הראשון שלה אי פעם על מכבי ת"א הצליחה הפועל לרשום רק לאחר
קום המדינה, במשחק ידידות שנערך ב5.10.52, בתוצאה 36-33.
כעבור שבעה חודשים נפתחה לראשונה בישראל ליגה בכדורסל. בהתאם לרוח התקופה, הליגה
הורכבה בשיטת ה"פיפטי-פיפטי", כשהפועל ומכבי שולחות כל אחת ארבע קבוצות, על מנת
ליצור ליגה בת שמונה קבוצות. את הפועל הדריך באותה עונה המאמן ברוך שליין, ובסגל
בלטו שמות כמו שמעון שלח, דני ארז, משה בארי, עזרי לובושיץ, דוד הייבלום ואחרים.
במשחק הליגה הראשון אי פעם, אירחה הפועל במגרש במתנ"ס שלווה בת"א את הפועל גבע,
וגברה עליה בתוצאה 45-30. בהמשך הליגה הפסידה הפועל בשני הדרבים העירוניים, והפסידה
גם במשחקי חוץ במעין ברוך וחולון, וסיימה את העונה במאזן של עשרה נצחונות מול ארבעה
הפסדים, ועם מקום שלישי אחרי מכבי ת"א והפועל חולון. שנה מאוחר יותר חזרה התמונה
פחות או יותר על עצמה, כשהפועל מסיימת במקום הרביעי בלבד.
ב56' לא התקיימה ליגה בשל סכסוכים באיגוד הכדורסל, אך לראשונה שוחקו משחקי גביע
המדינה. לגמר הראשון אי פעם,ששוחק בשיטת בית וחוץ, העפילה הפועל ופגשה את יריבתה
העירונית. במשחק הראשון, שנערך במגרשה של מכבי, ניצחה מכבי 49-52, ובמשחק השני,
ששוחק במגרש הפועל, ניצחה מכבי שוב, 50-56. בשני המשחקים הבולט בשורות הפועל היה
ארז לוסטיג.
ב57' חודשו משחקי הליגה, והפועל פתחה ברצף של שלוש עונות בהן סיימה כסגנית האלופה,
אחרי מכבי. ב57' רשמה הפועל נצחון ליגה ראשון אי פעם על מכבי, כשהיא גוברת עליה
בביתה 51-56, בהנהגתם של ליכטנשטיין ומשה בארי. במשחק השני בין הקבוצות באותה עונה
נקמה מכבי כשניצחה באולם בקולנוע אורלי 88-44, הפרש שיא בדרבים. שנה לאחר מכן מסיימת
הפועל את הליגה עם אותו מספר נקודות כמו של מכבי במקום הראשון, אך מפסידה את האליפות
בשל הפרש סלים נחות. גם בשנה זו מפסידה הפועל בגמר הגביע למכבי.
שנות השישים
בעונת 60' מחליף צ'ינגה שלח את ברוך שליין בעמדת המאמן, ותחת הדרכתו
זוכה הפועל באליפות היסטורית. בחמישיה הפותחת בעונה זו היו מלך סלי הקבוצה ארז
לוסטיג, עזרי לובושיץ, אורי גוטהלף, צבי לובצקי וחיים חזן, כשמהספסל עולים בין
היתר רמי גוט ואילן זייגר. שנה מאוחר יותר, עם סגל כמעט זהה, זכתה הפועל שוב באליפות
המדינה, בזכות הפרש סלים טוב יותר מזה של סגניתה מכבי, אותה היא מנצחת בשני מפגשי
הליגה בין הקבוצות.
אחרי שתי אליפויות רצופות, כשלה הפועל ב62' בהגנה על התואר, וסיימה במקום השלישי
בלבד, אחרי מכבי ת"א והפועל חיפה. אך הפיצוי הגיע בדמותו של גביע המדינה הראשון
בתולדותיה, בו זכתה אחרי נצחון על מכבי ת"א בגמר שנערך בחולון. המחצית הראשונה
הייתה בשליטה מוחלטת של הפועל, שסיימה אותה ביתרון 31-19. אך במחצית השניה חזרה
מכבי לעצמה, והתחילה לקזז את ההפרש. המשחק הדרמטי הגיע לשיוויון 48-48, והוכרע
מסל בשניות האחרונות של ארז לוסטיג, שקבע 50-48 להפועל, וגביע ראשון בתולדות המועדון.
בהפועל קלעו צבי לובצקי 11 נק', ארז לוסטיג 10, חיים חזן 9, אורי גוטהלף 8, אילן
זייגר 7, רמי גוט 3 וגרשון דקל 2. ב62' גם השתתפה הפועל לראשונה בגביע אירופי,
כשהתמודדה במסגרת הסיבוב המוקדם גביע האלופות מול פנאתנייקוס, מולה רשמה ניצחון
כפול. בשלב הבא הודחה הפועל ע"י דארושפקה מאיסטנבול, אחרי שנצחון 69-65 בבית לא
הספיק לה במשחק הגומלין, בו הפסידה 70-75.
ב63' רושמת הפועל נצחון שיא על מכבי, כשהיא רומסת אותה במגרש הפתוח באוסישקין בתוצאה
60-36. הפועל ניטרלה לחלוטין את תני כהן מינץ, ובלעדיו לא היה למכבי שום סיכוי
מול זייגר, לובצקי וחבריהם. הפועל התקרבה לתואר האליפות, אך במחזור האחרון ספגה
הפסד חוץ טיפשי 64-58 להפועל גבעת חיים, בעקבותיו עברה אותה מכבי בטבלה וקטפה תואר
נוסף. בגמר הגביע נקמה מכבי בהפועל על התבוסה, וגם על ההפסד בגמר אשתקד, וניצחה
אותה 55-51, כשבמחצית השניה חוזרת הפועל מפיגור גדול, אך לא מצליחה למחוק אותו
לחלוטין. דקל 12, חזן ולוסטיג 8 כ"א, רובינשטיין 7, לובצקי 6, זייגר 4, דריזין,
גוטהלף וגוט 2 כ"א עם הנקודות להפועל. ב64' סיימה הפועל שוב במקום השני, ושוב העפילה
לגמר גביע המדינה מול מכבי. כמו בשנתיים הקודמות, גם הפעם התפתח משחק דרמטי וצמוד,
אך למרבה הצער, כמו בשנה שעברה, שוב הסתיים המשחק הצמוד בנצחונה של מכבי, 47-50
,כשבהפועל קולעים לובצקי 18, זייגר 11, דקל 7, גמר 6 וחזן 5.
בעונת 65' מצרפת הפועל לשורותיה שני שחקנים חדשים, דוד קמינסקי ועמי שלף, ויחד
איתם רושמת הפועל לראשונה וגם לאחרונה בתולדותיה עונה ללא הפסד. בשנה זאת החרימו
ארבע קבוצות מרכז מכבי את מחזורי הסיום של הליגה כתוצאה מסכסוך בין מרכז מכבי לאיגוד
הכדורסל, ולקבוצות אלה נרשמו הפסדים טכניים. להפועל, שניצחה את מכבי בדרבי האחד
שכן נערך בעונה זאת, הדבר לא הפריע והיא חגגה אליפות שלישית בשנות השישים. להפועל
הייתה הזדמנות לזכות בדאבל ראשון בתולדותיה כששוב פגשה את מכבי בגמר גביע המדינה,
אך גם הפעם היא הפסידה, 47-55. זייגר 17, גוט 10, דקל 9, לובצקי 5, שלף 4 וקמינסקי
2 קלעו להפועל.
ב66' זוכה הפועל בתואר האליפות פעם שניה ברציפות, ופעם רביעית סה"כ. גם בשנה זאת
ניתנה להפועל הזדמנות לזכות בדאבל, כשפעם חמישית ברציפות היא מעפילה לגמר גביע
המדינה מול מכבי. אך גם הפעם, כמו בארבע השנים הקודמות, הייתה מכבי זו שחגגה בסיום.
גמר מותח בגבעתיים הסתיים ב4 נק' לזכות מכבי, שניצחה 66-62, כשבהפועל קולעים וינגרטן
16, גוט 15, שלף 12, קמינסקי 11, לובצקי 6 ודקל 2.
ב67' שונה מבנה הליגות בישראל, והליגה העליונה התפצלה לבית צפוני ובית דרומי, כשארבע
הראשונות בכל בית עולות לליגת העל. בבית הדרומי סיימה הפועל במקום הראשון, כשהיא
מקדימה את מכבי בזכות הפרש שערים עדיף. באופן אירוני, בליגת העל זכתה מכבי באליפות,
כשהיא מקדימה את הפועל רק בזכות הפרש סלים עדיף, ובכך מונעת מהפועל זכיה בתואר
אליפות שלישי רצוף. שנה לאחר מכן חזרה הליגה למתכונת הרגילה, והפועל סיימה שוב
במקום השני.
אחרי שבעונת 68' זכתה מכבי באליפות שניה ברציפות, הרבה בזכות המתאזרח טל ברודי,
גויס ברודי לצבא ארה"ב עם פרוץ מלחמת ויאטנם. ראשי מכבי האשימו את שמעון גיבורי,
נציג הפועל בארה"ב, בכך שהוא היה זה שגילה לצבא האמריקאי היכן נמצא ברודי. באותו
קיץ ביצעה הפועל רכש משמעותי, במטרה להחזיר לעצמה את תואר האליפות, שבשנתיים הקודמות
חמק ממנה. גיבורי איתר עבורה בארה"ב ארבעה שחקנים אמריקאים יהודים, ושכנע אותם
לעלות ארצה ולהצטרף להפועל.
הארבעה היו מארק טורנשטיין, לארי זולוט, אייבן לישנסקי ואלן צוקרמן. הללו הצטרפו
לסגל החזק גם ככה שהיה בהפועל באותן שנים ויחד איתם, בהפועל היו משוכנעים שיש להם
קבוצה לאליפות. חודש לפני תחילת הליגה זוכה הפועל לחיזוק נוסף. בארי לייבוביץ',
שחקן ABA ובוגר מכללת לונג איילנד, הגיע לארץ על מנת לבקר את חברו מתקופת המכללה,
אייבן לישנסקי. לישנסקי הביא את לייבוביץ' איתו לאימון במגרש הבלטות באוסישקין,
ואחרי אימון בו הציג לייבוביץ' יכולת פנומנאלית, מיהר מנהל הקבוצה, פיקו רוזוביץ',
להחתים אותו על חוזה.
הפועל פתחה את העונה בניצחון ביתי על ניר דוד, 77-60, אך שבוע לאחר מכן היא סופגת
הפסד סנסציוני בגבת, 78-70, שמערער את מעמדו של המאמן שמעון שלח. הנהלת הקבוצה,
בראשות אדוארד סגל ועו"ד חיים ליפקין, החליטה לבסוף להשאיר את שלח כמאמן, והקבוצה
התאוששה כבר במחזור הבא על חשבון הפועל בית אלפא. במחזור השישי עולה הפועל לראשונה
למקום הראשון בטבלה, אחרי נצחון חוץ על הפועל חיפה מהצמרת.
הריצה של הפועל עם החמישיה "האמריקאית" נמשכה, והקבוצה הגיעה לדרבי הראשון במחזור
התשיעי כשרק הפסד אחד נזקף לחובתה. המארחת מכבי החליטה להעביר את משחק הדרבי לאצטדיון
בלומפילד, והמשחק שוחק על פרקט עץ שהותקן במיוחד לכבוד האירוע. חצי שעה לפני תחילת
המשחק, כשהשחקנים בעיצומו של החימום, הגיע יו"ר מכבי, נח קליגר, מלווה במזכיר איגוד
הכדורסל, כשבידו מברק מנשיא פיב"א, בו נכתב שבעקבות פנייתו של קליגר נדבק עברו
המקצועני של כוכב הפועל, בארי לייבוביץ', ובשל עבר זה נאסר עליו לשחק בליגה הישראלית.
לייבוביץ' ההמום ירד מהפרקט עם דמעות, וחבריו נשבעו לנקום בשמו. שלח, מאמן הפועל,
ניצל את הסגל העמוק שלו, ובמחצית הראשונה הכניס מספר שחקנים במטרה מוצהרת למנוע
מתני כהן מינץ לתפקד, ויהי מה. השיטה עבדה וכהן מינץ לא תפקד. דני ברזילי הרבה
לחטוף כדורים ולנהל התקפות מהירות שהסתיימו בנקודות של לישנסקי, זולוט, גוט ושלו
עצמו, עד לנצחון 70-78. בסיום המשחק תקפה חבורת אוהדים של הפועל את יו"ר מכבי,
נח קליגר, כשזה היה ברכבו.
למרות חסרונו של לייבוביץ', המשיכה הפועל לנצח, ובמחזור ה12 היא אף מוצאת פתרון
יצירתי שאיפשר ללייבוביץ' לקחת חלק בעשיה-בדרך למשחק החוץ מול הפועל חיפה הציעו
ראשי הקבוצה ללייבוביץ' להתמנות למאמן במקום שלח. לייבוביץ' סרב, אך לפני המשחק
הודיע שלח לשחקנים כי הוא מתפטר מתפקידו וכי לייבוביץ' יחליף אותו. לייבוביץ' התרצה
לבסוף, ותחת הדרכתו ניצחה הפועל 46-70. לצד בארי תפקדו כצוות מקצועי שלח עצמו כיועץ
מקצועי, וחיים חזן כעוזר מאמן.
מכבי, ביאושה, שולחת עוד מברק לפיב"א, בו היא טוענת שארבעת המתאזרחים של הפועל
אינם יהודים, אך בפיב"א דוחים את טענותיהם על הסף. אחרי נצחון בבית אלפא במחזור
ה16 מחליטה מועצת הפועלים לבנות באוסישקין אולם כדורסל שישרת את הקבוצה ויוכל להכיל
כ2000 צופים. רצף הנצחונות של הפועל נמשך עד למחזור ה19, בו היא מפסידה על חודה
של נקודה למכבי ר"ג, ומכבי ת"א וחולון מצמצמות את הפער ממנה לנצחון אחד בלבד. שבוע
לאחר מכן הפועל מפרקת את חולון ב19 הפרש וקובעת שגורל האליפות יוכרע למעשה במחזור
הבא,בדרבי התל אביבי,אותו אירחה הפועל בבלומפילד. ב1 באפריל 69' שוב הוצב במגרש
הכדורגל היפואי פרקט מיוחד, ואחרי שסיימו לנגב ממנו את הגשם, שבאותו יום לא הפסיק
לרדת, נפתח המשחק. הפועל הייתה טובה יותר לאורך רוב המשחק, וארבע דקות לסיום כבר
הובילה ב12 הפרש. מספיק? לא. מכבי השוותה ל60-60 וכפתה הארכה. בהארכה הובילה מכבי
63-60, אבל כוכב המשחק, אלן צוקרמן, השווה. בסופו של דבר הוכרע המשחק בזכותו של
שוקי ווינגרטן, שקם מהספסל וקלע את סל הנצחון בשניה האחרונה, 67-65 להפועל. האליפות
האדומה הובטחה סופית ב11 לאפריל, שני מחזורים לסיום, אחרי נצחון 96-77 על גבעת
ברנר.
אחרי שנתיים בהן לא שוחקו משחקי גביע המדינה, לגמר של 69' העפילו שוב, פעם שישית
ברציפות, הפועל ומכבי ת"א. אחרי שבארבעת המפגשים הקודמים זכתה מכבי בתואר, לא הייתה
להפועל שום כוונה לתת לתואר לחמוק ממנה שוב. ב25' ביוני חזרו שתי הקבוצות לאצטדיון
בלומפילד, שכבר התחיל להתרגל למשטח הפרקט, ובמחצית הראשונה קיימו משחק צמוד שהסתיים
בתוצאה 30-33 לזכות מכבי. אבל במחצית השניה הפועל, בראשות מארק טורנשטיין, פשוט
הייתה גדולה על מכבי, ובסיום ניצחה 70-88 והשלימה זכיה היסטורית בדאבל. קלעי הפועל
בגמר היו טורנשטיין עם 31, צוקרמן 19, לישינסקי 14, גוט וקמינסקי 10 כ"א וזולוט
4.
שנות השבעים
עונה אחרי הדאבל ההיסטורי שלה, הפעם עם חיים חזן מאחורי הקווים, ובלי
זולוט וצוקרמן שחזרו לארה"ב, שוב נאבקת הפועל על התואר מול יריבתה העירונית, כשהדרבים
באותה עונה נקבעו לשני המחזורים האחרונים של הליגה. למחזורי הסיום הגיעה הפועל
עם נקודה אחת פחות ממכבי, כשהיא צריכה נצחונות עליה בשני המחזורים האחרונים כדי
לשמור על התואר. את המשחק הראשון אירחה הפועל במגרש בחולון, ובשל הרגישות הגדולה
שלו הוחלט שישפטו בו צמד שופטים מחו"ל, אחד יווני ואחד טורקי. לאחר משחק צמוד ומותח,
קלע מארק טורנשטיין סל נצחון לזכות הפועל, אך בזמן ששחקני הקבוצה כבר היו בדרכם
לאוטובוס שיחזיר אותם לת"א, הפעילו אנשי מכבי ת"א לחץ אימים על המזכירות, בדרישה
שתפסול את הסל של טורנשטיין ותחדש את המשחק. לבסוף נכנעו השופטים ללחץ אנשי מכבי,
וכולם יצאו במרדף אחרי האוטובוס של הפועל שכבר עזב את המגרש. לבסוף הצליחו להחזיר
את הקבוצה, ובמשחק שחודש ניצחה מכבי את שחקני הפועל ההמומים.
שבוע לאחר מכן גברה הפועל על מכבי 76-74 במשחק שכבר לא שינה כלום. גם את התואר
השני שלה איבדה הפועל למכבי, כשבגמר גביע שביעי ברציפות שנערך ביניהן הפסידה הקבוצה
52-73. קמינסקי וטורנשיין 10 כ"א, דקל ולישינסקי 9 כ"א, גוט 8, מליניאק 4 וברזילי
2 קלעו להפועל.בעונה הבאה לא היה צורך בלחץ על שופטים מחו"ל ומרדפים אחרי אוטובוסים.
הפועל הפסידה למכבי פעמיים, שני ההפסדים היחידים שלה באותה עונה, ומכבי, שסיימה
את הליגה במאזן מושלם, זכתה בתואר אליפות שני ברציפות.
ב72' קיבל סוף סוף בארי לייבוביץ' אישור לשחק במדי הפועל בליגה הישראלית. בבכורה
המחודשת קלע לייבוביץ' 20 נק', ומארק טורנשטיין הוסיף 36 משלו, אך כל זה הספיק
רק להפסד 96-85 בגבעת ברנר. נצחון ראשון משיגים בארי והפועל במחזור השלישי במשחק
מול ניר דוד. במחזור השמיני יוצאת הפועל למשחק חוץ בעמק המצלבה מול בית"ר ירושלים.
האירוע המשמעותי במשחק, ואולי בעונה כולה, היה כשבפתיחת המחצית השניה הכניס ג'ק
אייזנר מירושלים מרפק לפרצופו של רמי גוט. גוט נפל על המרצפות בעמק המצלבה והמשחק
הופסק ל20 דקות, כשרק אז, אחרי שהגיע אמבולנס לפנות את גוט מחוסר ההכרה לביה"ח,
יכל המשחק להתחדש. גוט, שלמעלה מיממה היה מחוסר הכרה, סבל משלושה שברים בלסת ומזעזוע
מוח. הוא נאלץ לעבור שני ניתוחים ושהה שבועיים שלמים בבית חולים. בעקבות הפגיעה
החמורה נאלץ גוט לסיים את הקריירה העשירה שלו במדי הפועל ת"א ונבחרת ישראל, וזאת
כשהוא בן 27 בלבד. בסיום המשחק (בו הפסידה הפועל) הגיע אייזנר לביה"ח על מנת להתנצל,
אבל אנשי הפועל לא איפשרו לו להיכנס. הפועל הגישה נגד אייזנר תלונה במשטרה, וגוט
אף תבע אותו בבית דין אזרחי, ולאחר משפט שארך שלוש שנים זכה לפיצויים מאייזנר.
הפועל סיימה את העונה במקום השלישי, ואת דרכה בגביע המדינה סיימה כבר בחצי הגמר,
אחרי הפסד למכבי ר"ג.
בסיום העונה עזב חיים חזן את תפקידו כמאמן הקבוצה, ועבר לאמן את הפועל ניר דוד.
במקומו התמנה למאמן שחקן עבר אחר של הקבוצה, עמי שלף. כוכב רכש שמגיע להפועל בעונה
זו הוא איתמר מרזל, הרכז המחונן של נבחרת ישראל. אבל גם איתו, עם בארי לייבוביץ
ועם מארק טורנשטיין ביכולת קליעה מדהימה, לא מצליחה הפועל להגיע ליותר מאשר מקום
רביעי. הפועל סבלה לאורך העונה מהתעללות מגמתית של איגוד השופטים. להלן רשימה חלקית:
בדרבי במחזור ה11, זלינגר וטייבלום פשוט המציאו חוקים ושרקו ככל העולה על רוחם.
בנצחון החוץ בניר דוד במחזור ה12, השופטים גוטליב ופיסטינר שרקו באופן מגמתי רק
נגד הפועל, כשלשיאו הגיע הדבר כשבמחצית השניה שרק פיסטינר לשלוש עבירות תוקף רצופות
נגד טורנשטיין, מה שהביא לכך שטורנשטיין , הרגוע בדרך כלל, ניסה לתקוף אותו באגרופים,
ורק מאמן ניר דוד, חיים חזן, הצליח לעצור את התקפתו של טורנשטיין כשספג בגופו את
האגרופים.
בנצחון הביתי על קרית חיים, הצליח השופט זלינגר להטריף את אוהדי הקבוצה עד כדי
כך שבסיום המשחק נזרקה עליו אבן, שהקנתה להפועל שני עונשי רדיוס. במחזור ה15 ירד
בארי לייבוביץ' מהפרקט לדקות ארוכות במחאה על שיפוטו של פיסטינר(שוב פיסטינר),
ושבוע מאוחר יותר חזרה התמונה כשראובן וירובניק נתן לשחקני מגידו רשיון להרוג.
אבל המקרה המשמעותי ביותר היה ללא ספק כשבמחזור ה18 אירחה הפועל את מכבי ר"ג למשחק
חשוב במאבק על המקום השני. המשחק, שהיה צמוד לכל אורכו, הסתיים בנקודה הפרש למכבי
ר"ג, לאחר שדוד דגן ויעקב כהן לא שרקו לעבירה ברורה על עמיקם ריקלין מהפועל מתחת
לסל, בטענה שהמזכירות הקדימה אותם ושרקה לסיום, טענה שכל מי שנכח באולם יכל להעיד
עליה כי היא טענה שקרית. בשני המחזורים הבאים שיחקה הפועל בלי בארי לייבוביץ' שהושעה
ע"י עסקני הפועל בגלל שהחרים אימונים, ובשני המשחקים הפסידה. שני הנצחונות על אשדות
יעקב ומכבי חיפה במחזורי הסיום כבר לא עזרו, והפועל סיימה במקום רביעי בלבד.
ב74' נפרדה הפועל לשנה אחת מבארי לייבוביץ', שעבר לשחק בהולנד במקביל ללימודי הפיזיותרפיה
שלו באוניברסיטה מקומית. במקומו הגיעו לקבוצה עופר אשד החולוני, ו217 הסנטימטרים
של דייב ניומארק, השחקן הגבוה בתולדות המועדון. גם איתם הדברים לא נראו טוב בהרבה,
והפועל סיימה את העונה במקום נמוך אף יותר מהשנה הקודמת, חמישית בלבד. גם בשנה
הבאה, למרות חזרתו של הוירטואוז לייבוביץ' ושל המאמן הותיק חיים חזן, לא הצליחה
הפועל לאיים על התואר, וסיימה במקום הרביעי בלבד, אחרי מכבי, הפועל ר"ג והפועל
גבת יגור. בשנה זו נפרדה הפועל מלישנסקי, מכוכבי הדאבל ב69', וגם האיש שבזכותו
הגיע לייבוביץ' להפועל.
ב76' לא הצליחה הפועל להעפיל מבית רבע הגמר של גביע קוראץ', אבל למרות זאת, שני
משחקים שלה באותה מסגרת נכנסו לפנתאון תודות לתצוגות כדורסל מדהימות של כוכב הקבוצה,
בארי לייבוביץ'. הראשון הוא המשחק מול קינמרטיני טורינו האיטלקית, שם גדול באירופה
באותם ימים. האיטלקים הגיעו לארץ אחרי נצחון בהפרש גדול בטורינו, וחשבו שהם מגיעים
לת"א לטייל. לבארי היו תכניות אחרות. 49 נקודות שלו הובילו את הפועל לנצחון 96-78.
מי שחשב שבארי לא יצליח להתעלות על עצמו אחרי תצוגה שכזאת התבדה במהירות, כששבועות
בודדים לאחר מכן קלע בארי על הראש של ברצלונה 51 נקודות, שלמרבה הצער הספיקו רק
להפסד 117-126. בזירה המקומית העפילה הפועל לגמר גביע המדינה, אליו הגיעה כפייבוריטית
ברורה מול הפועל גבת/יגור. משחק הגמר נערך ביד אליהו, באותם ימים מגרשה הביתי של
הפועל, שפרט ללייבוביץ' וטורנשטיין כיכבו בשורותיה בשנה זו שחקנים כמו בארט ספייט,
סטיב וקסמן ,דני ברכה ועמית בן דוד. למרות כל הנתונים המקדימים שהיו לטובתה, הצליחה
הפועל להפסיד גם הפעם את התואר.
הפועל הציגה משחק רע מאוד, ששחקני גבת/יגור שלטו בו לכל אורכו, ולבסוף ניצחו 90-76.
את הגביע העניק שר החינוך אהרון ידלין, שהצליח לעצבן עוד יותר את אנשי הפועל כשאמר
בנאומו: "אני מציע לשחקני הקבוצה התל אביבית לא להצטער על כך שהגביע עבר לעמק יזרעאל
החלוצי, כיוון שהיא קבוצה מאה אחוז כחול לבן". השחקנים העולים של הפועל, לייבוביץ',
טורנשטיין, ספייט ו-וקסמן זעמו, וסרבו תחילה לעלות לקבל את המדליות מידי השר. רק
לאחר שכנועים ארוכים הסכימו לבסוף שחקני הקבוצה לעלות לקבל את המדליות, אך סירבו
ללחוץ את ידיו של השר, שבסיום ירד לחדרי ההלבשה והתנצל בפניהם.
ב77', למרות שסיימה במקום השלישי, שתי נקודות פחות ממכבי, לא הייתה הפועל שותפה
של ממש בקרב על האליפות, עליה התמודדו מכבי ת"א והפועל ר"ג. למרות זאת, הצליחה
הפועל להעפיל שנה שניה ברציפות לגמר גביע המדינה, הפעם מול מכבי ת"א. בהפועל הייתה
זו עונתו האחרונה של המתאזרח האמריקאי מארק טורנשטיין, שרצה להיפרד מהקבוצה עם
עוד תואר. מכבי הגיעה לגמר אחרי זכייתה הראשונה בגביע אירופה לאלופות, והמשחק שנערך
ביד אליהו גרר עניין רב, והביא לכך שיד אליהו עלה על גדותיו ודחס לתוכו 12000 צופים,
שראו משחק צמוד ודרמטי, שהוכרע רק ע"י שערוריית שיפוט של מרדכי נהרי. גם משחק נפלא
של טורנשטיין, שקלע 21 נק' במשחקו האחרון במדי הקבוצה, לא עזרו מול שיפוטו של נהרי,
ששרק עבירה טכנית לחובת הפועל, הרבה להדביק לשחקניה עבירות ללא צורך, ולשיאו הגיע
כשבשריקה אחת הכריע בעצם את גורל המשחק. זה היה כשבשניות הסיום, במצב של שיוויון
75-75, קלע מנקין ממכבי סל, שמשום מקום נהרי הוסיף לו גם עבירה לחובתו של גור בן
דוד. מנקין העלה 78-75, והפועל יצאה להתקפה אחרונה, בה קלע בארי לייבוביץ' (14
נק' במשחק) סל מטווח שלוש הנקודות, רק שלמרבה הצער באותה תקופה השלשות עוד לא נכנסו
לחוקה. בסיום המשחק ירד מהפרקט השופט נהרי, יחד עם השופט השני חסון, בליווי שוטרים.
יום לאחר המשחק כינסה הנהלת הפועל מסיבת עיתונאים וטענה שנהרי נראה ימים ספורים
לפני הגמר נוסע במכוניתו של אחד מחברי הנהלת מכבי, ומאמן הפועל, שמואל יעקובסון,
אמר כי אם יעברו על העניין בשתיקה יהיה זה הסוף של הכדורסל הישראלי. אם למישהו
היה ספק, באיגוד עברו על כך בשתיקה.
עונה לאחר מכן, ב-78', בלי טורנשטיין, אבל עם ג'ון ויליס, מצליחה הפועל לראשונה
מאז מאי 70' להשיג נצחון בדרבי. הפועל גברה על מכבי 98-85 ביד אליהו, כשויליס מככב
עם 23 נק' ופיני חוזז מוסיף 22. לבארי לייבוביץ' היה זה נצחון ראשון בדרבי כשחקן,
ובסיום המשחק הוא אמר בהתרגשות כי הוא חיכה זמן רב לרגע הזה. את העונה סיימה הפועל
במקום השלישי, ושנה שלישית ברציפות העפילה לגמר גביע המדינה, שוב מול מכבי ת"א.
הפועל סיימה את המחצית בפיגור של 7 הפרש, אבל מחצית שניה גדולה של בארי לייבוביץ'
(סיים עם 26 נק') וג'ון ויליס (24), הובילו את הפועל ליתרון 83-79 ארבעים וחמש
שניות לסיום. כאן החזיר ברקוביץ' את מכבי למשחק עם 4 נק' רצופות, בדרך לשיווויון
83-83, כש35 שניות נותרו לסיום. במצב זה יצאה הפועל להתקפה, שבסיומה ביצע מוטי
ארואסטי עבירה ברורה על ג'ון ויליס, ממנה התעלם השופט דוד דגן. ארואסטי יצא להתקפה
אחרונה ודני נחמיאס נאלץ לעשות עליו עבירה חמישית על מנת למנוע ממכבי סל נצחון.
בהארכה המשיך המשחק הצמוד, אך בסיומו ניצחה מכבי 93-90, וזכתה בגביע.
ב79' הצליחה הפועל לחזור למאבקי האליפות מול מכבי, לאחר שבסדרת חצי גמר הפלייאוף
הצליחה לגבור בשלושה משחקים על הפייבוריטית הפועל ר"ג. המשחק הראשון בגמר הפלייאוף
נגמר בנצחון קליל של מכבי, במשחק שזכור בעיקר בשל התנהגות אוהדי הפועל, שלא חדלו
להשמיע קללות כלפי יריבתם לאורך המשחק כולו, ובסיום המשחק אף תקף אחד מהם את יו"ר
מכבי, שמעון מזרחי. אותו אוהד נעצר ושוחרר בהמשך. המשחק השני היה כבר צמוד יותר,
ובדקות הסיום הגיע לשיוויון 64-64, כשמכבי לא מצליחה לקלוע סל שש דקות. אבל דווקא
אז, במהלך התקפה של הפועל, איבד לייבוביץ' בשלומיאליות כדור למיקי ברקוביץ', שניצח
את המשחק, ואת הסדרה, עבור מכבי.
שנות השמונים
שנה אחרי ששבה לכס הסגנות, ב-80', שוב התמודדה הפועל בצמרת עם מכבי
ור"ג. הדרבי שנעל את הסיבוב הראשון התפתח למהומה גדולה, כשבסיומו ירק הנרקומן פרי
על דני נחמיאס מהפועל, שבתגובה זרק עליו את הכדור, מה שהוביל למרדף של צמד הנרקומנים
פרי ו-ויליאמס ממכבי אחרי נחמיאס, ותגרה שהסתיימה רק בהתערבות שחקנים משתי הקבוצות.
לשני מחזורי הסיום מגיעה הפועל כשיש לה עדיין סיכוי לזכות באליפות, אם תנצח את
שני משחקיה האחרונים. לרוע מזלה, שני המשחקים האלה היו מול מכבי ת"א והפועל ר"ג.
הסיכוי נמוג לאחר הדרבי, בו ניצחה מכבי ללא כל קושי. הפועל התנחמה בכך שבמחזור
האחרון ניצחה את ר"ג 85-83, ועברה אותה בטבלה, בדרך לעוד סגנות. בשנה זו גם העפילה
הפועל לראשונה בתולדותיה לחצי גמר גביע קוראץ', שם חיכתה לה ציבונה זאגרב. המשחק
הראשון בין שתי הקבוצות נערך ביד אליהו, והפועל ניצחה בו 80-81, אך במשחק הגומלין
הפסד 92-80 מנע ממנה העפלה היסטורית לגמר גביע אירופי.
בעונת 81' עברה הפועל לשחק באולם אוסישקין המקורה, שבנייתו הושלמה בשנה זאת. יחד
איתה הביאה הפועל לאולם החדש סנטר אמריקאי בשם לבאן מרסר. באימוני טרום העונה זכה
מרסר לביקורות רבות מצד האוהדים, שרבים מהם קראו למאמן ריגר "להעיף את הצולע".
במשחק הליגה הראשון שלו, היה מרסר המצטיין במשחק הנצחון על גן שמואל כשהוא קולע
18 נק'. האוהדים התרצו. לימים יהפוך מרסר למלך סלי הקבוצה בכל הזמנים, כשהוא עובר
את טורנשטיין.
הסיפור המפורסם ביותר מעונה זו הוא הסיפור על שערוריית השיפוט האדירה בדרבי בסיבוב
הראשון. שניות לפני סיום משחק הדרבי, ביצע שמוליק זיסמן ממכבי צעדים כשקבוצתו ביתרון
נקודה. הפועל זכתה בכדור חוץ, אותו עמד בארי לייבוביץ' למסור לדני ברכה, שעמד חופשי
מתחת לסל. אבל כאן התערב חבר הנהלת מכבי ת"א, אמנון אבידן, שחטף את הכדור מידיו
של לייבוביץ', כשהשופטים מתעלמים ומעניקים למכבי נצחון.
את עונת 82', סיימה הפועל של לייבוביץ', מרסר, קני לבנובסקי ופנחס חוזז, במקום
השלישי. אחרי סדרת פלייאוף מול הגליל שהסתיימה בנצחון 2-0 חלק, עלתה הפועל לבית
הגמר, שם התמודדה מול הפועל ר"ג ומכבי ת"א. בבית הגמר נראתה הפועל רע, והפסידה
בכל ארבעת משחקיה. בסיום העונה נפרדת הפועל מגדול שחקניה, ואולי גם מגדול סמליה
בכל הזמנים, בארי לייבוביץ'. בלעדיו צועדת הפועל לעונה קטסטרופלית (83'), בה לראשונה
בהיסטוריה היא מסיימת עונה במאזן שלילי, וממוקמת שביעית בלבד, המיקום הנמוך ביותר
שלה עד לשנה זאת. דבר אחד ראוי לציון בעונה זאת הוא העלייה לבוגרים של הרכז הצעיר
עמוס פרישמן.
עונה לאחר מכן, 84', על מנת להמנע מביזיון חוזר, החליטו בהפועל להתרענן בעמדת המאמן,
והנחיתו בקבוצה את יהושוע רוזין האגדי, שהביא איתו את האמריקאי מייק לארגי. עם
רוזין מאחורי הקווים ולארגי על הפרקט, התאוששה הקבוצה מהעונה הזוועתית, ובמחזור
התשיעי אפילו ניצחה את מכבי בדרבי, לראשונה מאז 78'. במצב של שיוויון 80-80 לקראת
סיום המשחק, קלע דני נחמיאס שני סלים רצופים והעניק נצחון 84-80 להפועל, בה בלטו
לארגי עם 25 נק', מרסר עם 22 ופנחס חוזז עם 20. את העונה הסדירה סיימה הפועל במקום
השלישי, ואחרי שברבע גמר הפלייאוף הדיחה את גליל עליון, נעצרה הקבוצה בחצי הגמר
מול הפועל ר"ג .
את אותה ר"ג פגשה הפועל בגמר גביע המדינה ביד אליהו, אליו הגיעה הפועל ללא קני
לבנובסקי,ששבר את רגלו. ר"ג, שהייתה פייבוריטית ברורה לפני המשחק, פתחה ב8-2, אבל
מייק לארגי העלה את הפועל ליתרון 8-9. המשחק במחצית הראשונה היה צמוד לכל אורכו,
והסתיים ב43-42 לר"ג, אחרי שהאוזי קולע מהעונשין כדור אחד מתוך שלושה שנפסקו לזכותו
ע"י השופט ברוך זלינגר. בחמש הדקות הראשונות של המחצית השניה רצה הפועל ל17-4,
ור"ג הייתה בהלם. שלושה סלים רצופים החזירו אותם לתמונה וצימקו ל53-59, ובהמשך
ל59-63. מרסר ולארגי העלו את הפועל לשמונה הפרש, פער שנשמר עד 3 דקות לסיום, כשהפועל
מנהלת התקפות ארוכות ומנסה בכל התקפה לנצל את מלוא 30 השניות. בדקות הסיום הצליחה
ר"ג להתקרב, וחמישים שניות לסיום עוד הוריד מוסקוביץ ל71-75 ואח"כ ל73-77, אבל
הסל האחרון במשחק היה של מרסר, שהטביע את הכדור וקבע את תוצאת הסיום, 73-77 להפועל
תל אביב, שבכיכובם של לארגי (25) מרסר (17) ודני נחמיאס(11), זוכה בתואר ראשון
מאז 69'.
ב85', שנה אחרי הזכייה בגביע, העמידה הפועל את אחד הסגלים החזקים בתולדותיה, עם
מייק לארגי הגדול, לבאן מרסר, וילי סימס, ג'ק צימרמן, שמוליק זיסמן, ג'ון ויליס
ועוד. זו גם הייתה שנתו הראשונה של הסנטר הצעיר שמעון אמסלם בקבוצה, בשלב זה בעיקר
כנער פוסטר. למרות שפתחה את העונה בצליעה, רשמה הפועל עונה נהדרת תחת הדרכתו של
רוזין, ובסיומה חזרה לראשונה מאז עונת 80' למקום השני בסיום הליגה הסדירה, בין
היתר תודות להתפוררות של הפועל ר"ג שהתחילה באותה עונה. אחרי שהפסידה בדרבי הראשון
בעונה בהפרש נקודה בלבד, רמסה הפועל את מכבי בגומלין 96-80. ברבע גמר הפלייאוף
גברה הפועל בקלות על עפולה של בועז ינאי , ובחצי הגמר על מכבי ר"ג, וחיכתה בגמר
הפלייאוף למכבי ת"א, שהייתה זקוקה לשלושה משחקים על מנת לעבור את חולון.
במשחק הראשון בגמר הפלייאוף, הפועל פשוט חיסלה את מכבי. הפרש השיא במשחק הגיע ל25
נק', אבל בסיום "רק" 84-73 להפועל, כשלארגי קולע 28 נק', ושמוליק זיסמן מנצל את
הסעיף החדש שנכנס בעונה זאת לחוקה האירופית, ומפציץ שלשות כמו מטורף. עסקני הפועל,
במהלך נפשע, החליטו שאת משחק מס' 2 תארח הקבוצה ביד אליהו במקום באוסישקין. הפועל,
שהגיעה למשחק כפייבוריטית, אחרי שלראשונה מאז 69' היא רושמת שני נצחונות על מכבי
בעונה אחת, היו בהלם במחצית הראשונה, ומכבי שלטה במשחק. אבל בחצי השני חזרה הפועל
לעניינים, וההפרש ירד וירד. 14 דקות לסיום ההפרש רק 8 למכבי, אבל אז הגיעה הפרובוקציה
המפורסמת של מוטי ארואסטי, שפתח בתגרה עם מייק לארגי, בסיומה הורחקו שני השחקנים
ע"י השופט אבי זגול, שבמהלך העונה דרשה הפועל לפסול אותו מלשפוט במשחקיה, והוא
אכן לא שפט אותה עוד, עד אותו משחק. בלי לארגי להפועל כבר לא היה סיכוי, בעוד שמכבי
פשוט הכניסה במקום ארואסטי את חן ליפין, וניצחה בסיום ב9 הפרש. במשחק השלישי, אותו
אירחה מכבי, זאת שוב הייתה אותה כרוניקה של מוות ידוע מראש. הפועל, בלי לארגי המורחק,
ניסתה. אבל בסיום, למרות משחק שהיה צמוד ברוב שלביו, ניצחה מכבי 66-76 ,וזכתה בעוד
אליפות.
בעונה שלאחר מכן, 86', הגיע פיני גרשון לעמדת מאמן הקבוצה, והפועל מרכיבה חמישיה
חזקה עם עמוס פרישמן,ג'ק צימרמן,מייק לארגי,מרסר וארל ויליאמס. את העונה פותחת
הפועל עם שישה נצחונות רצופים,שנקטעים בהפסד למכבי בדרבי.ההפסד הוביל לשרשרת כשלונות,שבמהלכה
עוזב המאמן גרשון ובמקומו מגיע יעקב אבאלי. הפועל מסיימת את העונה במקום החמישי,ואחרי
שעברה ברבע גמר הפלייאוף את גליל עליון,בחצי הגמר נקבע לה מפגש מול מכבי. במשחק
הראשון מביסה מכבי את הפועל ב44 הפרש, ומשווה את הפרש השיא של כל הזמנים בדרבים.
פרט לצימרמן וארל ויליאמס אף אחד בהפועל לא תיפקד באותו יום. במשחק השני הצליחה
הפועל להחזיר מעט מכבודה האבוד, כשגברה 104-102 על מכבי, כשלארגי ו-ויליאמס קולעים
26 נק' כ"א. במשחק השלישי ניצחה מכבי ועלתה לגמר הפלייאוף.
בעונת 87' הגיע להפועל המאמן משה וינקרנץ, שלא הצליח להוביל את הפועל ליותר מאשר
מקום שישי בליגה הסדירה. הפועל, שבמהלך העונה סבלה מפציעות רבות, הצליחה להפתעת
כולם להעפיל מהמקום השישי עד לגמר הפלייאוף, שם פגשה, שוב, את מכבי ת"א. את המשחק
הראשון של גמר הפלייאוף ביד אליהו ניצחה הפועל בסל מדהים של השנייה האחרונה. שתי
שניות לסיום קבע חן ליפין 75:76 למכבי. לבאן מרסר מסר על מגרש שלם כדור למייק לארגי,
שחזר לשחק אחרי פציעה ארוכה. לארגי מצא את עצמו לבד מתחת לסל, וקלע בקלות את סל
הנצחון. למרות הנצחון הסנסציוני במשחק הראשון, עסקני הפועל החליטו להעביר את הביתיות
במשחק השני ליד אליהו, ובשני המשחקים הבאים בסדרה ניצחה מכבי בקלות יחסית.
לפני עונת 88' נפרדה הפועל ממייק לארגי עקב פציעה בגב,אבל גם בלעדיו מעמידים באוסישקין
קבוצה חזקה,עם מרסר, טאונס, לאסוף, זלוטיקמן ואחרים. הפועל פתחה את העונה עם שישה
נצחונות רצופים, עד להפסד החוץ למכבי ר"ג של אפי בירנבוים. שבועיים אחרי ההפסד
אירחה הפועל בשמינית גמר גביע המדינה באוסישקין את מכבי. בשיוויון 75-75 קלע לינטון
טאונס 6 נק' רצופות בדרך לנצחון 88-82, כשהמצטיין במשחק הוא עמוס פרישמן שקלע 21
נק'. במחזור התשיעי נקמה מכבי על ההפסד בגביע, כשניצחה 105-84 את הפועל, שבחרה
לארח את המשחק דווקא ביד אליהו. תחילת שנת 88 הייתה קשה להפועל, שהודחה ברבע גמר
הגביע ע"י אליצור נתניה והתחילה שוב לסבול מבעיות פיננסיות שגרמו לכך שמשכורות
לא שולמו בזמן. אבל הפועל לא נתנה לדבר לשבור אותה, ואחרי נצחון חוץ בסראגוסה ואחריו
נצחון באוסישקין על יוגופלסטיקה של הצעירים קוקוץ' וראדג'ה, עולה הקבוצה לחצי גמר
גביע קוראץ', שם נעצרה ע"י ציבונה זאגרב ודרזאן פטרוביץ', שבמשחק הראשון ביד אליהו
קלע מול הפועל 59 נק'. במחזור ה20 נערך הדרבי התל אביבי המאה במספר, אותו אירחה
מכבי ביד אליהו. הפועל, במשחק עצום, רשמה נצחון שיא של כל הזמנים על מכבי ביד אליהו,
וגברה עליה 92-72, כשטאונס קולע 33 נק', מרסר 25 ופרישמן 16. את העונה הסדירה מסיימת
הפועל במקום השני עם חמישה הפסדים, שניים יותר מאשר מכבי, שסיימה ראשונה.
ברבע גמר הפלייאוף דילגה הפועל בקלות מעל מכבי חיפה, ניצחה 2-0 חלק, ועלתה לסדרת
חצי גמר פלייאוף מול הפועל חולון. את המשחק הראשון ניצחה הפועל 86-73. לפני המשחק
השני בחולון הודיע ג'ון דלזל שהוא מחרים את המשחק בשל סכסוך כספי עם הקבוצה, למרות
שבפועל היה ידוע לכולם שהוא מחרים את המשחק מכיוון שהוא סגור בחולון לעונה הבאה.
המשחק השני בחולון הסתיים בנצחון 70-66 לחולון, כשמשה ויינקרנץ מוציא ברגעי ההכרעה
את טאונס וזלוטיקמן, שני הווינרים הגדולים ביותר של הפועל, זאת באותו שבוע בו נתפס
יושב עם יו"ר מכבי שמעון מזרחי בקפה תמר. למרות הכל, במשחק המכריע באוסישקין, ניצחה
הפועל 95-89, ועלתה לגמר הפלייאוף, שם חיכתה לה אותה מכבי ת"א. למרות יכולת חלשה
של מרסר ואיימוס במשחק הראשון, הצליחה הפועל, במשחק המפורסם בו התנפל קליין על
המזכירות ביד אליהו בצעקות "הפועל מסריח", לשמור על משחק צמוד. שתי דקות לסיום,
ביתרון שש למכבי, פיספס בארלו ממכבי דאנק, וזלוטיקמן עם 3 קליעות עונשין טובות
הוריד ל3. שלשה של לינטון טאונס השוותה את התוצאה, אך בסיום ניצחה מכבי במשחק תודות
לסל של מגי בשניה האחרונה.
האווירה לפני הדרבי השני הייתה רותחת. שחור, בראיון בלתי נשכח לערוץ 1, הבטיח שמכבי
לא יחגגו אליפות באוסישקין, ושאם יהיה צורך הוא יוריד את השאלטר. בשל ההחלטה להשאיר
את הדרבי באוסישקין זינקו מחירי הכרטיסים למאה שקלים, והכרטיסים נמכרו לאוהדי הפועל
בשיטה המוכרת של מסדר זיהוי שנערך ע"י שחור במשרדי האגודה. למרות זאת, הצליחה כמות
גדולה של אוהדי מכבי להגיע למשחק השני והמכריע, זאת תודות למאמן ווינקרנץ, שסייע
להם להשיג כרטיסים. המשחק, שהתעלה לרמה גבוהה מאוד, היה צמוד לכל אורכו. לקראת
סיום המחצית השניה הצליחה מכבי לפתוח פער קטן, אבל הפועל לא ויתרה, השוותה ל84-84,
וכפתה הארכה. גם ההארכה הייתה מותחת וצמודה. 4 שניות לסיום עלתה מכבי לנקודה יתרון
אחרי סל של מיקי ברקוביץ'. כשהיה נראה שכבר הכל אבוד הוציא ג'ון דלזל כדור חוץ
לזלוטיקמן, שברח מברקוביץ' וג'מצ'י, חדר לרחבה, וקלע מהפינה את הסל המפורסם ביותר
בקריירה הארוכה שלו. 96-95 להפועל, ממש עם הבאזר. במשחק השלישי והמכריע, מרסר כבר
בקושי ניסה להסתיר את העובדה שהמעבר שלו למכבי כבר מזמן נחתם. הסנטר הכ"כ דומיננטי
קלע 10 נקודות בלבד, אבל גם בלי עזרתו פתחה הפועל טוב, וכבר הובילה ב7 הפרש, אבל
אז טרופית שנזרקה לפרקט גרמה לעצירת המשחק, והמומנטום האדום אבד. מכבי נטלה את
המושכות ועלתה ליתרון. 8 דקות לסיום עוד הייתה הפועל חזק בתמונה ופיגרה רק בנקודה,
אבל זה היה הכי קרוב שהצליחה הפועל להגיע. דלזל, במשחקו האחרון בקדנציה הזאת בהפועל,
קלע 21 נק, ופרישמן וטאונס הוסיפו 14 כ"א, אבל כל זה הספיק רק להפסד 99-91 למכבי,
שזוכה בעוד אליפות. בעונה הבאה יצטרף אליה שחקן חיזוק בשם לבאן מרסר.
בעונה שלאחר מכן, 89', הייתה הפועל בעונת מעבר. למרות זאת, הרבה בזכות תרומתו של
דניס ויליאמס הנפלא, הצליחה הפועל בכל זאת לסיים במקום השני בליגה ולהעפיל לגמר
הפלייאוף. הפעם לא היה בסדרה שום דבר שהזכיר את הדרמות מהעונה הקודמת. הפועל הפסידה
פעמיים, 90-70 ו80-85, כששני המשחקים משוחקים ביד אליהו.
שנות התשעים
אחרי שבעונת 90' סיימה הפועל רק במקום השישי ולא העפילה לפלייאוף,
וב91' סיימה במקום השלישי והודחה בחצי גמר הפלייאוף אחרי סדרה מול ראשל"צ, התקבלו
בהפועל לפני עונת 92' שתי החלטות משמעותיות. הראשונה,מינויו של רלף קליין הוותיק
למאמן הקבוצה. השנייה, החלטה עקרונית לעזוב את אוסישקין הישן והטוב לטובת יד אליהו.
אחרי פתיחת עונה נוראית, החליטו ראשי הקבוצה לעשות סיבוב פרסה, והקבוצה חזרה הביתה.
עד סיום העונה לא רשמה הפועל הפסד במגרשה הביתי. שני הזרים שפתחו את העונה, קמפבל
וגרבוביץ', החזיקו מעמד בערך כמו ההחלטה לעבור ליד אליהו, ומהר מאוד החליטו בהפועל
להביא במקומם זוג אמריקאים חדש-דייויד ת'רדקיל ופרוויס שורט, שניים מהזרים הטובים
ביותר שנחתו בקבוצה אי פעם. בנוסף אליהם שיחקו בקבוצה באותה שנה שמעון אמסלם,תומר
שטיינהאואר שהגיע מחיפה, ניר רכליס, ג'ון דלזל שחזר לקדנציה שניה, עמוס פרישמן,
חיים זלוטיקמן, עמי נאווי וניר רכליס.
הפועל סיימה את העונה הסדירה במקום השני והעפילה לגמר הפלייאוף. עונה זו הייתה
העונה האחרונה בה הגיעה סדרת גמר פלייאוף בארץ למשחק חמישי, אחרי שמכבי ניצחה את
שני משחקיה הביתיים ביד אליהו והפועל נשארה בחיים אחרי שני נצחונות באוסישקין.
המשחק החמישי, אותו אירחה מכבי ביד אליהו, נפתח עם אגרוף של לבאן מרסר לפניו של
תומר שטיינהאואר. בתגובה פחדנית לאגרוף, שרק המתיימר להיות שופט, ראובן וירובניק,
לעבירה במתכוון במקום להרחקה. מההלם הזה הפועל לא הצליחה להתאושש, ומכבי ניצחה
וקטפה תואר אליפות נוסף.
שנה לאחר מכן, 93', שמרה הפועל על רוב הסגל שהוביל אותה לסגנות שנה קודם לכן, כשהשינוי
המרכזי הוא פרישתו של פרוויס שורט הנפלא מכדורסל, כשאת מקומו ממלא בצורה נהדרת
רדנקו דובראש, שוטינג גארד סרבי עם קליעה מדהימה. יחד איתו רצה הפועל לעונה מדהימה,
כשלראשונה מאז 69' היא מסיימת את הליגה הסדירה במקום הראשון, אותו היא מבטיחה אחרי
נצחון חוץ על הפועל אילת במחזור האחרון. שבועות בודדים קודם לכן, רשמה הפועל את
הנצחון האחרון שלה עד כה על מכבי ביד אליהו, כשעמי נאווי בשלשה עם הבאזר כופה הארכה,
ודובראש עם 35 נקודות מוליך את הפועל לנצחון 75-83. בשנה זו מעפילה הפועל גם לגמר
גביע המדינה, אחרי נצחון על הפועל ירושלים בחצי הגמר. מספר ימים לפני גמר הגביע
מול הפועל גבעתיים, נפתחת סדרת חצי גמר הפלייאוף, שם מתמודדת הפועל מול אותה ירושלים.
סל של טוני מאסופ בשניות האחרונות מכריע את המשחק לטובת ירושלים, ושובר את יתרון
הביתיות של הפועל. למרות ההלם, לא נתנה הפועל לגביע המדינה לחמוק מידיה, וגברה
על גבעתיים 71-65. את המחצית סיימה הפועל ביתרון של 11 נק', אבל בפתיחת המחצית
השניה הצליחה גבעתיים בעזרת הגנה חזקה ואגרסיבית לצמק עד 4 נק' הפרש. אבל בשלב
זה התעורר חיים זלוטיקמן, שבשתי שלשות רצופות נתן להפועל טווח בטחון. זלוטיקמן,
יחד עם הצגה של דובראש (29 נק', 3 אס' ) והגנה נפלאה של אמסלם וטרי פייר, הבטיחו
את הנצחון להפועל, שזוכה בתואר ראשון מאז 84'.
שלושה ימים לאחר מכן מנצחת הפועל במלחה במשחק צמוד, ומחזירה לעצמה את יתרון הביתיות.
נצחון במשחק צמוד ורב תהפוכות באוסישקין מעלה אותה ליתרון של 2-1 בסדרה. מהמשחק
הרביעי בסדרה, בו ניצחה ירושלים 104-86, אף אחד כמעט לא זוכר כלום פרט לקטטה ההמונית
בסיומו, שהתחילה בקרב אגרופים בין דובראש לדני גוט הירושלמי, כשמהר מאוד שטיינהאואר,
ת'רדקיל ופייר מת"א, וטוני מאסופ מירושלים מצטרפים. חרוש ומאסופ חטפו בקבוקים לראש,
כוח שיטור נאלץ להתערב, וירושלים איימה להחרים את המשחק החמישי בסדרה. ירושלים
אמנם לא החרימה את המשחק החמישי, אך גם לא ממש הגיעה אליו. הפועל ניצחה בקלות 96-78
ושלחה את אוהדיה לחגוג את ההעפלה לגמר הפלייאוף. עם סיום המשחק באוסישקין, יצאה
שיירה בת מאות אוהדים לעבר שדה התעופה בשדה דב, שם הם חיכו לאנשי מכבי ת"א שנחתו
לאחר הפסד האליפות בגליל, וזיכו אותם בקבלת פנים "חמה".
גם בגמר הפלייאוף לא הצליחה הפועל לנצל את יתרון הביתיות, והוכתה ע"י מחליפי הגליל,
בראשות ג'רי סיימון, 88-73. במשחק השני הפסידה הפועל 87-74, ונראה היה שכבר הכל
גמור. אבל כשגבה אל הקיר, הצליחה הפועל לנפק משחק שלישי נהדר, והביסה את גליל 90-63,
אבל איבדה את עמי נאווי, ששבר במהלך המשחק את אצבעו. בלי נאווי הפצוע, ועם מעט
מאוד אמונה, הגיעה הפועל למשחק הרביעי בגליל, והפסידה ב4 נק' הפרש. אליפות היסטורית
לגליל, פספוס היסטורי להפועל.
ב94' הגיע להפועל צביקה שרף,במקום רלף קליין שחזר לתפקיד מקצועי בשורות מכבי. שרף
הביא איתו את הבוסני הענק ננאד מרקוביץ' במקום דובראש שעזב, וצירף בסכום עתק את
הסנטר עופר פליישר מחולון, האיש וקליעות העונשין. יחד איתם סיימה הפועל שוב במקום
השני בליגה. בחצי גמר הפלייאוף שוב נפגשו הפועל ת"א והפועל ירושלים לסדרה לוהטת
ומותחת. כמו בעונה הקודמת, גם הפעם ניצחה ירושלים במשחק הראשון באוסישקין, תודות
למשחק גדול של מיקי ברקוביץ'. גם המשך הסדרה היה זהה לסדרה מאשתקד, כשהפועל מנצחת
את שני המשחקים הבאים, וירושלים כופה משחק חמישי, בו הפועל מנצחת ועולה לגמר. בגמר
הפלייאוף, הפועל לא הייתה יותר מיריבת אימון למכבי, שדרסה אותה 3-0, והחזירה לעצמה
את תואר האליפות.
ב95' החלה השקיעה של הפועל. הקבוצה צברה חובות כבדים לשחקנים ומאמני עבר, דבר שהוביל
למינוי מפרק לקבוצה. בתחילת העונה נפרדה הקבוצה משני הזרים המעולים ת'רדקיל ומרקוביץ',
תומר שטיינהאואר, ובהמשך גם מעמי נאווי, שעזב אחרי פיצוץ בינו לבין שרף וההנהלה.
במקומם הגיעו לקבוצה מילטון ואגנר, באק ג'נסון, הרכז הצעיר מאיר טפירו, וגם את
מיקי ברקוביץ', הסמל הצהוב שפרש במהלך אותה עונה. בתחילת העונה הייתה הפועל קרובה
לעליה לגביע אירופה לאלופות, כשהתמודדה בשלב המוקדם מול פאוק סלוניקי. במשחק הראשון
באוסישקין ניצחה הפועל ב12 הפרש, כשבאק ג'ונסון קולע 41 נק', אבל בגומלין ביוון,
כשואגנר, ברקוביץ' וג'ונסון בחוץ עם חמש עבירות, עלה לשחק רואי שידלצקי, והחטיא
זריקות רצופות מהקו. בסיום הפסד ב16 הפרש ששלח את הפועל הביתה. הפועל נתנה עונה
מאוד בינונית בליגה, אך למרות זאת, לראשונה מאז 93', הצליחה לגבור על יריבתה העירונית.
זה קרה כשמחזור אחד לפני סיום הליגה הסדירה, הגיעה מכבי להתארח באוסישקין, כשהפועל
חייבת נצחון כדי להישאר במאבק על מקום בפלייאוף. הפועל, במשחק הירואי, חזרה מפיגור
גדול וניצחה בזכות סל עם הבאזר של טפירו, שקיבל כדור ממילטון ואגנר, ומחצי מרחק
קבע 83-82 להפועל.
במחזור האחרון נסעה הפועל למלחה, כשרק נצחון מבטיח לה את המקום הרביעי ומקום בחצי
גמר הפלייאוף. למרות בעיית עבירות מוקדמת של ארדיטי וג'ונסון, הפועל מצליחה לשמור
את עצמה בתמונת המשחק, ובתחילת החצי השני אפילו לברוח לפער מבטיח, שגם מטווח שלשות
ירושלמי לא הצליח למחוק. הנצחון הבטיח להפועל כרטיס לחצי גמר הפלייאוף על חשבונה
של מכבי ראשל"צ, ושם ניגפה הקבוצה 3-0 מול מכבי ת"א.
את עונת 96' פתחה הפועל עם סדרת הפסדים שסיבכו אותה בתחתית. בהפועל הבינו שהשילוב
בין דובראש ומרקוביץ' לא יכול לעבוד, ודובראש הוחלף באנדריי ספנסר. יחד איתו הצליחה
הקבוצה להתרומם, ואף הגיעה על סף העפלה לגביע קוראץ', העפלה שפוספסה בשל הפסד ביתי
לאילת מסל מחצי מגרש של גיא קנטור.
ב97' מתמנה מאיר קמינסקי למאמן הקבוצה, ויחד עם היו"ר אייזנברג בונה סגל חלש להפליא,
כשבראש ובראשונה אמורים הדברים לגבי הרכז האמריקאי הנוראי מייק לויד. בסיום המחזור
השמיני, שאחריו הייתה הקבוצה עם שני נצחונות בלבד, מפוטר קמינסקי ולויד נחתך מהקבוצה.
המאמן החדש עדני דגן, מביא איתו את קני רדפילד, שמצטרף לארי רוזנברג הותיק שהצטרף
שבוע קודם לכן. יחד איתם רושמת הפועל שני נצחונות רצופים, על אילת בבית ועל הפועל
צפת בחוץ. עם פתיחת הסיבוב השני, למרות הצטרפותו של קווין ברדשאו, מפסידה הפועל
בשני משחקי חוץ רצופים לגבעת שמואל ומכבי ראשל"צ, שמסבכים אותה עוד יותר בתחתית.
אבל במחזור ה13 משיגה הפועל נצחון מדהים באוסישקין על הפועל ירושלים, כשויקי רווח
נותן משחק מדהים.
למרות הפסד חוץ לחולון במחזור הבא, בהפועל יש תחושה של התאוששות, הרבה בזכות היכולת
המעולה של דמיטרי היל ואורי להב, וגם תודות להתעוררות של הקהל, שחזר בהמוניו לתמוך
בקבוצה. במחזור ה15 מנצחת הפועל באוסישקין את הגליל, ושבוע לאחר מכן משיגה נצחון
חוץ דרמטי על יריבתה לתחתית, הרצליה. בשניות הסיום נשלח אורי להב לקו העונשין,
קלע אחת מתוך שתי הזריקות, ונתן להפועל יתרון נקודה. הכדור האחרון של הרצליה הלך
לסטרנסברי, שהחטיא, ונתן להפועל נצחון 76-75. במחזור ה17 אירחה הפועל את מכבי לדרבי
לוהט. במחצית הראשונה היה המשחק צמוד למרות פערי הרמות האדירים. אך במחצית השניה
החליט השופט טוד וורניק לחסל את הפועל, כששרק נגד המאמן עדני דגן שתי עבירות טכניות
רצופות. הקהל באוסישקין התפרע, והחל להשליך חפצים לפרקט בצורה שלא איפשרה להמשיך
במשחק. רק לאחר שעדני דגן וארי רוזנברג עלו ליציע על מנת להרגיע את האוהדים, ניתן
היה לחדש את המשחק,בסיומו הפסידה הפועל 84-103. הפועל הפסידה גם את משחק החוץ הבא
ברעננה, ומגיעה למפגש הביתי מול ר"ג כשמבחינתה מדובר במשחק של להיות או לחדול.
הדברים נראו רע, כשכבר מהדקה הרביעית נאלצה הפועל להתמודד בלי דמיטרי היל, שנפצע
בקרסול וסיים את המשחק. אך תודות למשחק לחימה אדיר של שחקניה, הצליחה הפועל להביא
למשחק צמוד, שהסתיים עם חטיפה של אורי להב שנגמרה בסל נצחון. אך למרות הנצחון החשוב,
לא הצליחה הפועל לנצל את המומנטום, ובמחזור הבא היא מפסידה באילת, שהבטיחה את נצחונה
בזכות קליעות עונשין של שמעון אמסלם, דווקא שמעון אמסלם, עשר שניות לסיום.
במחזור האחרון לא שיחקה הפועל בגלל ההתפרקות של הפועל צפת, ורק נצחון של גבעת שמואל
על בני הרצליה היה יכול להשאיר אותה בליגה. למשחק המכריע באור יהודה עשו את דרכם
למעלה מאלף מאוהדי הקבוצה, בנוסף לשחקני הקבוצה ומספר שחקנים של קבוצת הכדורגל
של המועדון, שהגיעו להפגין סולידריות. למרות שרוב שחקני גבעת שמואל נלחמו והתאמצו,
הסתיים המשחק בנצחון של הרצליה. ב9.4.1997, לראשונה בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי,
ירדה הפועל תל אביב לליגה השניה, כשתמונות הבכי של האוהדים והשחקנים באולם באור
יהודה צורבות את הלב עד היום.
אחרי שבקיץ השמיע יו"ר הקבוצה אייזנברג הצהרות לפיהן הפועל ת"א תשחק בעונה הבאה
רק בלאומית א', החלה לבסוף הקבוצה להשלים עם המציאות הכואבת והתחילה בהכנות לקראת
עונתה הראשונה אי פעם בלאומית ב'. הסמל שמעון אמסלם החליט לרדת לליגה השניה כדי
לנסות לעזור להחזיר את הקבוצה למקומה הטבעי. גם אורי להב נשאר, ויחד עם הזר המעולה
קרטיס מקנטס, קווין ברדשאו, יואב בר, גיל מוסינזון ואחרים, בנתה הפועל סגל שאמור
היה להחזיר אותה ללאומית א'. הפועל, שהייתה הקבוצה הדומיננטית ביותר בליגה לכל
אורכה, הבטיחה לבסוף את חזרתה לליגה הראשונה אחרי נצחון 94-81 באוסישקין על מכבי
קרית גת.
בשנה זאת הצליחה הפועל להשיג נצחון סנסציוני על הפועל ירושלים ולהדיח אותה מהגביע,
כשאחרי הפסד באוסישקין ב7 נק' הפרש, ניצחה הפועל בגומלין ברמלה 70-81, כשמקנטס
קולע 28 נק', ומדיח את מחזיקת הגביע כבר ברבע הגמר. בחצי הגמר התמודדה הפועל מול
מכבי ת"א, ולא הטרידה אותה יותר מדי, פרט לאוהדי הפועל, שהצליחו להטריד מאוד את
יו"ר מכבי שמעון מזרחי עם שלטי "תודה לך בולוניה" ביציע.
את עונת 99' פתחה הפועל בתבוסה ביתית למכבי חיפה. ארבעה הפסדים נוספים מביאים לחילופי
מאמנים, כשג'וני ניומן הולך הביתה ובמקומו מגיע רוני בוסני. את נצחון הבכורה שלה
משיגה הפועל רק במחזור השביעי, מול בני הרצליה. לפני המשחק מול גבעת שמואל במחזור
העשירי, איים הסנטר דמיטרי היל, שחזר לקדנציה נוספת בקבוצה, שאם לא ישלמו לו את
הכסף שחייבים לו הוא לא יופיע למשחק. שעות ספורות לפני המשחק מגיעים הפועל והיל
להסדר, והיל מופיע למשחק ומוביל את הפועל לנצחון חשוב על היריבה לתחתית.
בסיבוב השני, בלי היל ששוחרר, אבל עם קרטיס מקנטס שהוחזר לקבוצה ועם שמעון אמסלם
בכושר מדהים, הפועל נראתה קצת יותר טוב, אבל עדיין הפסידה כמעט לכל מה שזז. במחזור
ה15 היא משיגה נצחון על חולון, ושבועיים לאחר מכן רושמת בפעם הראשונה והאחרונה
באותה עונה שני נצחונות רצופים, בבית על אילת ובחוץ על הרצליה, במשחק תחתית קריטי.
מחזור אחד לפני סיום העונה מנצחת הפועל את גבעת שמואל, ומשאירה לעצמה סיכוי להינצל,
אם במחזור האחרון תנצח בגליל, והרצליה תפסיד בבית לחולון. למרבה הצער,שני הדברים
לא קרו. הפועל, בלי מקנטס שהחרים את המשחק בגלל חובות, נוצחה בגליל, והרצליה חגגה
הישארות מול חולון שבאה לטייל. בפעם השניה תוך 3 שנים, הפועל תל אביב נפרדת מלאומית
א'.
העונה הבאה, 2000, הייתה העונה העלובה ביותר של הקבוצה מאז ומעולם, כשהיא מסיימת
במקום השמיני בלבד בלאומית ב', דווקא בעונה בה 7 הקבוצות הראשונות בליגה מתמודדות
בפלייאוף על העלייה.
שנות האלפיים
העונה הבאה (2001) לא הייתה אמורה להיות שונה בהרבה, אבל באמצע השנה, לתדהמת כולם,
נרכשה הפועל ע"י איל ההון הרוסי, ולדימיר גוסינסקי. הקבוצה, שעד אז הזדחלה בשיפולי
הצמרת, התחזקה בשני שחקני העבר שלה, שמעון אמסלם ורדנקו דובראש, שחזר להפועל אחרי
שנתיים בהן לא שיחק כדורסל, וגם בנוריס קולמן הותיק. יחד איתם הצליחה הפועל להצטרף
למאבק העליה, אבל ברגעי האמת כשלה. הפועל הגיעה לשני מחזורי הסיום כשהיא חייבת
שני נצחונות חוץ על שתי יריבותיה לצמרת, לב השרון ואליצור רמלה, על מנת שיהיה לה
סיכוי לעלות. הפועל הפסידה בשני המשחקים, כשהראשון, מול לב השרון, היה הפסד מגוחך
במיוחד. חצי דקה לסיום הובילה הפועל ב7 נק'. רמלה צימקה בשלשה. 9 שניות לסיום רמלה,
בעוד שלשה,מצמקת לנקודה בלבד. 5 שניות לסיום זיו תבור קולע 1 מ2 מהעונשין, ו2 שניות
לסיום מצליחה לב השרון להשוות. גרי גנדל מוציא כדור אחרון לנוריס קולמן, מושון
יעקוסי חוטף, וקולע את סל הנצחון. במחזור הבא מפסידה הפועל בהארכה ברמלה.
שנה לאחר מכן, 2002, בנתה הפועל קבוצת חלומות לליגה השנייה, עם גיא גודס, דרור
חג'ג', דרט בויד, שמעון אמסלם, אורי כהן מינץ ועוד. איתם דרסה הפועל את הליגה ללא
שום קושי, וסיימה את העונה עם הפסד אחד בלבד, דווקא בבית, לעירוני נהריה. את אותה
נהריה פגשה הפועל בגמר הפלייאוף של לאומית ב', וניצחה 2-0 חלק בדרך חזרה למקומה
הטבעי, הליגה הבכירה. בעונת 03' העמידה הפועל את התקציב הגדול בהיסטוריה של המועדון,
שלושה מיליון דולרים. הקבוצה צירפה את יניב גרין, מתן נאור, גיל מוסינזון, כריס
קינג, בילי קיז, ניקולה בולאטוביץ' ו-ויליוס גאבסיס, ואיתם פתחה את הליגה במאזן
של 4-0, כולל נצחון חוץ מרשים במלחה. משם התחילו הצרות. אחרי 5 הפסדים מתוך ששת
המשחקים הבאים, ולמרות הופעה הירואית של הקבוצה בדרבי באוסישקין, כריס קינג הולך
הביתה. אחריו מתחילה רכבת של זרים כושלים. הרכז הכושל בילי קיז, ממשיך משום מה
עד סוף העונה. אחרי תבוסה ביתית לגליל, אריק שיבק הולך הביתה. אדלשטיין מגיע במקומו,
ויחד איתו הקבוצה נראית טוב בהרבה, אבל עדיין לא מצליחה לצאת מהבור שכרתה לעצמה,
ומגיעה רק לפלייאוף התחתון. כך ירדו להם לטמיון שלושה מיליון דולרים.
עונה לאחר מכן (2003) נפרדת הפועל מהיו"ר שאול אייזנברג, כשאת מקומו ממלא רני כהנא.
אדלשטיין מצרף את ליאור ליובין, יסמין הוקיץ', ורג'יניוס פרסקביצ'יוס, מייקל רייט
ואיי ג'יי גייטון, שבהמשך יוחלף ע"י ויליאם אייברי. ההרכב החדש פותח את העונה בהפסד
חוץ לגבעת שמואל. הפתיחה ממש לא בישרה על הבאות. הפועל נתנה עונה מדהימה, כשבין
היתר היא רושמת ניצחון בהפרש שיא של כל הזמנים על מכבי, 96-71. מספר ימים קודם
לכן, העפילה הקבוצה לפיינל פור של היורופליג, אחרי נצחון על דינמו מוסקבה של צבי
שרף. בפיינל פור שנערך ברוסיה, סיימה הפועל שלישית, אחרי שהפסידה בחצי הגמר למארוסי,
אך גברה על אוראל גרייט במשחק על מקומות 3-4. בנוסף לניצחון הענק בדרבי, השיגה
הפועל באותה עונה ניצחונות במגרשים בהם לא ניצחה מזה עידן ועידנים, כמו כפר בלום
וראשל"צ. את הליגה הסדירה מסיימת הפועל במקום השני, ובפלייאוף על העליה לבית העליון
היא עוברת את גליל עם 3-0 חלק.
את הבית העליון מסיימת הפועל במקום השני, ולראשונה מאז 92' היא מצליחה לרשום שני
נצחונות בעונה אחת על מכבי, אחרי שהיא שוב מנצחת אותה באוסישקין, הפעם "רק" בחמש
הפרש. גמר הפלייאוף,אליו חזרה הפועל לראשונה מאז 94', היה כבר אופרה אחרת, ומכבי
רשמה עוד סוויפ בדרך לתואר. לפני עונת 05', הודיע הבעלים ולדימיר גוסינסקי כי הוא
עוזב את הקבוצה, ועם לכתו תם לו עידן הכסף הגדול בהפועל ת"א. שאול אייזנברג, אחרי
שנה אחת בחוץ, חזר לקבוצה כיו"ר. אדלשטיין עזב, ויחד איתו עזבו ליובין, גרין, אייברי,
רייט, פרסקביצ'יוס, הוקיץ', חג'ג' ונאור. אפי בירנבוים ועמי נאווי הגיעו לקבוצה
בתור צוות מקצועי, ובתקציב נמוך הרכיבו קבוצה בלי הרבה שמות גדולים, פרט אולי לרכז
הותיק קרטיס מקנטס, שחזר לקדנציה שלישית בקבוצה, וקני ויליאמס, שבשנים הקודמות
תיפקד יותר כדי ג'יי באילת מאשר כשחקן כדורסל. במחזור הרביעי של הליגה רושמת הפועל
תבוסת שיא בכל הזמנים למכבי, 128-74. פרט לתבוסה, הפועל נותנת סיבוב ראשון מפתיע,
כשתודות ליכולת מצויינת של מקנטס, ויליאמס, מייקל רייט וסמו אודריך, הקבוצה מצליחה
לרוץ בצמרת.
אבל מהמחזור ה11 מתחילות הצרות. 4 הפסדים מתוך חמשת משחקי הליגה הבאים, ומתיחות
הולכת וגוברת בין בירנבוים ומקנטס, גורמים לכך שאחרי הפסד ביתי לחימיק יוז'ני באירופה,
הרכז נחתך.הפועל מנצחת את המשחק הבא בנהריה, אבל מפסידה את כל חמשת המשחקים הבאים.
רק נצחון על רמה"ש במחזור האחרון מבטיח לקבוצה מקום בפלייאוף מול ירושלים. לפני
תחילת הפלייאוף, התפוצצה בהפועל פרשת המשכורות, בה תבע ישראל שיינפלד, קפטן הקבוצה,
את היו"ר שאול אייזנברג, בשמו ובשם השחקנים, על הלנת שכר. בתגובה הודח שיינפלד
מהסגל ומתפקיד הקפטן, והוחזר לקבוצה רק בצו בית משפט. על רקע הבלגאן בהפועל, ניצחה
ירושלים בקלילות במשחק הראשון בסדרה, שנראה היה שהולכת לסוויפ קליל. אבל הפועל
הדהימה את כולם, ניצחה את שלושת המשחקים הבאים, ועלתה לבית העליון. שם, למרות הפסד
במחזור הפתיחה לגליל, ושני הפסדים למכבי, עלתה הפועל לגמר הפלייאוף, אחרי ניצחון
ביתי על אשקלון במחזור האחרון, אחריו חגגה את הזכיה ב"אליפות האלטרנטיבית", כמחאה
על השליטה הדיקטטורית של מכבי בליגה. סדרת הגמר נגמרה בעוד סוויפ.