2. ארגון הפנאטיקס של מכבי כיבד את הדרבי בהשקת קולקציה חדשה של טי שירטים עם ההדפס "סופר יודן". למתעניינים - 30 שקל לחתיכה ויש את כל המידות. מצד אחד, החולצה הזאת היא תגובה לשלט ה"סופר יודנראט" שאוהדי הפועל הניפו בדרבי הקודם. מצד שני, היא מחווה של הפנאטיקס לעצמם ולשלט ה"סופר יודן" שהם הניפו במשחק מול באזל.

להגיד את המלה "יהודי" בעברית זה הכי 2012. היום הרבה יותר באופנה לכתוב ולהגות אותה בהולנדית, בגרמנית, בכל שפה אחרת שמוציאה אותה מהקשרה העכשווי וצובעת אותה בשחור־לבן טעון של פעם. כשהאוהדים של הפועל עושים את זה, הם מבקשים להתריס - נגד המיינסטרים, נגד הצדקנות של התקשורת, וגם נגד אלה מביניהם שמתנגדים לכל החבילה האמורפית הזאת שנקראת "שירי שואה".

כששלטים מהסוג הזה באים מהצד של מכבי, הם נובעים לא מהתרסה אלא מצדקנות; וצדקנות לעולם חמורה ומסוכנת יותר מהתרסה. צחוק הגורל, מקורו של ה"סופר יודן" בהתרסה. זו היתה הדרך של אוהדי אייאקס, המזוהים עם הקהילה היהודית בהולנד, לבדל את עצמם באקלים החברתי והפוליטי של מערב אירופה, בו היהודים הם מיעוט. הייבוא של ה"סופר יודן" לישראל, בה האקלים שונה לחלוטין, הופך את ההתרסה מחממת הלב לצדקנות שראויה לבוז וללעג.

נאמנים לאתוס המקומי והשקרי של מעטים מול רבים, של טיפה יהודית בתוך ים של גויים, מסמנים אוהדי מכבי וה"סופר יודן" שלהם את כל מה שמעוות בתפישת הישראלים את עצמם. תוסיפו לתחושת הקורבנות קצת כוח - למשל, תנועת ידיים שמחקה אקדחים - וקיבלתם את הסיפור הציוני כולו: ה"פיו־פיו" פוגש את "אלי אלי", וזה לא ייגמר לעולם.

ל"סופר יודן", אותם יהודי־על משער 11, אין אמנם מושג בהיסטוריה, אבל חשבון פשוט הם יודעים לעשות. הם עשו אותו בהפסקת המחצית, כשסלים טועמה התחמם להם מתחת לאף. "פיו־פיו" פלוס "אלי אלי" שווה "טועמה אתה מחבל, אנחנו אותך נחסל"
(איתי מאירסון/הארץ).
25.03.2014